Diskin2015
באתר
במדריך
ראשי > אירועים > תל אביב חוזרת לשנות ה-40

תל אביב חוזרת לשנות ה-40

אמנים מבית שחקנים בע"מ השתתפו בחגיגות ה- 70 לגן מאיר בתל אביב, שהחזירו את המבקרים לשנות ה- 30 וה-40...

הפקה: עיריית תל אביב יפו 

אמנים: שחקנים בע"מ

 

עיריית תל-אביב-יפו חגגה 70 שנה לגן מאיר באירוע מגוון שהחזיר את מבקריו לתל- אביב של שנות ה-30 וה-40: הקרנת סרטים אותנטיים של תל אביב משנות ה-30 וה-40, ההצגה: "תל אביב שלי" של תיאטרון אורנה פורת בבימוי יוסי וייס, מתחם רכיבה על סוסים, סדנאות יצירה בנושא גן מאיר, שעת סיפור לילדים עם תהילה גולדברג לספר "הסיפור על תכלת הצב ועל ילד נחמד", ריקודי עם,
פסלים אנושיים של דמויות משנות ה-30 וה-40: השמן והרזה, צ'רלי צ'פלין, דיזנגוף, בן גוריון ועוד. כמו כן הוקם מתחם "פוטו ענתיקה" - צילומים בשחור לבן וחלוקת התמונות במקום. דפנה ארמוני שרה את שירי העיר תל-אביב ועוד. 

 

סיורים מודרכים של עמותת התיירות העירונית התקיימו בגן והסביבה. סיור מודרך במרכז סיורינוב "ריאה הירוקה" של העיר העברית הראשונה הוביל את המסיירים דרך סיפורה של מתנת יום ההולדת שניתנה לראש העיר מר מאיר דיזינגוף וזה האחרון סירב לקבלה. 

 

סיפורו של גן מאיר

 

בשנת 1931במלאת שבעים שנה למאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון, החליטה העירייה על הקמת גן ציבורי לכבודו. לשם כך הוקצתה אדמת אבו-קעוד שבין הרחובות בצלאל (היום טשרניחובסקי) והכרמל (היום המלך ג'ורג'). בשנת 1933 הוכרזה תחרות על תכנון הגן בה זכה הצייר אהרון הלוי על תוכניתו "הדר העיר גינה". הוא הציע גן עשיר בעצי אורן שיטהרו את האוויר ויבריאוה, עצי תומר כזקיפים על המשמר, רחבה לפסלים, אגם מים, פינות מרגוע ועוד.

אך מסיבות שונות לא יצאה התוכנית לפועל. מי הגשמים הציפו את השטח ובשלולית הגדולה שנקוותה בחורף ילדי הסביבה השיטו סירות. התושבים התלוצצו ואמרו כי זהו "אגם מאיר" ולא "גן מאיר". ראש העירייה שזעם על העיכוב במימוש התכנית, ביקש לבטל את התוכנית מכל וכל ולמחוק את שמו מהמקום.

חיים נחמן ביאליק היה תומך נלהב בהקמת גן מאיר ללא דיחוי. במאמר "מה לעשות לשכלולה של תל-אביב?" הוא כותב: "תכף ומיד בלי שום דחייה יש לגשת לסידור גן העיר המרכזי גן מאיר. הכל יודעים שפרסומה של אודסה בתור היפהפייה הדרומית" היה בעיקר משום ריבוי השדרות והאילנות שבה. בייחוד זקוקה לכך עירייה צעירה כתל-אביב כי אוי ואבוי לנערה צעירה שהיא קירחת".

רק 8 שנים אחר פטירת דיזנגוף, ב-10 במרס 1944 שהיה יום הולדתו ה-80 של דיזנגוף, נפתח גן מאיר לציבור בעיצובו של הגנן הראשי של העירייה דאז אברהם קרוואן (אביו של האמן דני קרוואן). עד מהרה הפך גן מאיר למוקד אזור הבילויים של ילדי תל אביב וגם אתר התבודדות לילי של זוגות אוהבים. בסופי השבוע הרבו תושבי העיר להגיע לגן עת הוצבה במקום תזמורת ריקודים ססגונית. ביום כ"ט בנובמבר, יום הכרזת המדינה על ידי העצרת הכללית של האו"ם היה גן מאיר מוקד של חגיגות ואלפים מתושבי העיר שחגגו קודם לכן ברחבה מול קולנוע מוגרבי הגיעו לגן להמשך החגיגות עד האור הראשון של הבוקר.
 
אולם החגיגות בגן נפסקו באחת מיד לאחר הקמת המדינה. בלילה שבין ה-21 ל-22 באוגוסט 1949באחת לפנות בוקר, בילו על אחד הספסלים בגן זוג אוהבים, שני צעירים, דניאל פקטורי ונעמי שטיין. השניים היו אחים למחצה, בני אותו אב, שהתוודעו אחד לשני רק שלושה שבועות קודם לכן וזו הייתה פגישתם הראשונה.
 
לזוג האוהבים המתחבקים ניגש לפתע סוטה מין שנהג להסתובב בגן בשם דוד יעקובוביץ'. מדובר היה באיש מוזר, יווני נוצרי מקפריסין, שהגיע לארץ ישראל במסגרת הצבא הבריטי, הציג עצמו כיהודי, אימץ בהתאם את שמו היהודי ונשא לאשה צעירה יהודיה. עד מהרה הפך לסוטה מין שנהג לתקוף זוגות המתבודדים בגן, להניס את הגבר במכות מקל ולבצע מעשה אונס באשה. יעקובוביץ הכה בחוזקה במקל בראשם של בני הזוג, פגע אנושות בגבר (שנפטר לאחר יום) ואנס את הבחורה תוך כדי מאבק עימה. דוד יעקובוביץ' הועמד למשפט רצח וב-23 בנובמבר 1950 מצא בית המשפט המחוזי את יעקובוביץ אשם ברצח דניאל פקטורי, למרות שהאמין לדבריו כי לא התכוון להרוג את דניאל פקטורי אלא רק לסלקו לבל יפריע למעשה האונס, וגזר עליו עונש מוות. אולם העונש לא בוצע.
 
יעקובוביץ' ערער לבית המשפט העליון וביוני 1952 שונה גזר דינו להריגה והוטלו עליו 15 שנות מאסר. לאחר עשר שנים, באוגוסט 1959, שוחרר יעקובוביץ' מכלאו אך שנה לאחר מכן נעצר ונכלא שוב על פריצה לבית. יעקובוביץ' ישב עוד מספר שנים בכלא ולאחר מכן עזב את הארץ. מהלך משפט הרצח זכה לכותרות ענק בעיתונות של ראשית המדינה. מדובר היה באחד ממעשי הרצח האכזריים הראשונים.
 
במהלך המשפט שעורר התעניינות ציבורית גדולה הסתבר כי שני הצעירים הנאהבים היו אח ואחות חורגים (לאותו אב). עיתון "העולם הזה" שהחל לצאת באותה תקופה הרבה לפרסם את פרטי המשפט בפרשה סנסציונית גדולה שקיבלה הבלטה בעמודים הראשונים של העיתון.
 
הפרשה שזעזעה את תושבי ישראל ובראש ובראשונה את תושבי תל אביב, הביאה לנטישה המונית של גן מאיר. אף אמא לא הרשתה לילדיה לבלות בגן. בשעות חשיכה נסגר הגן לגמרי. רק בראשית שנות ה-80, כשלושים שנה אחר הרצח המזעזע, זכה גן מאיר לתקומה מחודשת לאחר שראש עיריית תל-אביב באותם ימים שלמה להט לקח את שיקום גן מאיר כפרויקט אישי שלו. בשנת 2000 שוקם הגן על ידי האדריכלית יעל מוריה תוך ניסיון לשמר את אופיו ההיסטורי והוקצה בו גם שטח מגודר לכלבים.

 

עפ"י מאמר מאת אילן שחורי

 

 

(02.04.14)
הניוזלטר Live Marketing  |  תנאי שימוש  | 
כל הזכויות שמורות ל - promomagazine.co.il ©